ביקורת סרט

פינה חדשה ביומן - ביקורת סרט. והפעם על "כוכב הקופים" הגרסה המחודשת.

ביום שבת עשיתי אימון stepper. על המסך הקטן של המכשיר ריצדה דמותו החיננית של מרק וולברג. מה יכול להיות? חשבתי לעצמי, נראה קצת את הסרט. 

הצפייה עזרה לי להעביר את הזמן (אימון אינטרבלים של 40 דקות) - לא רק בגלל היסח הדעת שהמסך הקטן מספק, אלא גם בגלל שהכאב הנפשי עלה בהרבה על הכאב הפיסי.

כוכב הקופים הוא סרט לא טוב. התסריט צפוי מאליו, הדמויות שטוחות, העלילה לא אמינה.

התאכזבתי לגלות שהבמאי הוא טים ברטון. אין לסרט את המגע "הברטוני" שמאפיין את סרטיו הקודמים של הבמאי ("המספריים של אדוארד", "הפלישה ממאדים"), והעלילה לא מתקרבת לסרט "9", סרט מד"ב אחר שברטון לקח בו חלק (הפעם כמפיק).

עם תום האימון, עזבתי את וולברג וחבריו להתמודד עם קופים רשעים והלכתי לעשות מתיחות.

מתוך: nicolasnova's Photosream

אני תוהה לגבי הסחת הדעת שמספק המסך הקטן. 

האם ההסחה מפריעה ליעילות האימון? האם הייתי שומרת על מהירות קבועה או גבוהה יותר אם לא הייתי שקועה בסרט? 

האם אימון לא דומה בהיבט הזה לארוחה? כמו שממליצים לא לאכול מול הטלויזיה, אולי גם לא כדאי לשקוע בצפיה בזמן אימון? אחרי הכל אני לא באמת מתרכזת באימון, אולי גם מתאמצת פחות (לא מותחת את השרירים למקסימום, לא שומרת על מהירות גבוהה).

אבל עם כל החסרונות האלה - האימון עבר לי מהר והשאיר לי טעם של עוד. מי היה מאמין שאני ממש אצפה לאימון הבא?