יום רביעי, 8 ביוני 2011

קראתי לו דימה והוא קרע לי את הצורה

היום עברתי אימון הדרכה ראשון בחדר כושר.
דימה, בחור צעיר ושרירי, הזמין אותי לשבת ושאל כמה שאלות סטנדרטיות - גובה, משקל, מה מטרת האימון, כמה פעמים בשבוע.
לאחר שמילאנו את הפרטים האלה הגענו לנקודה הרגישה - אחוזי שומן.
מזה זמן רב שאני מסתובבת עם "צמיג", אבל לא שיערתי שהמצב כל כך גרוע.
בהנחה שמכשיר היה מכויל היטב, יש לי 37.5% שומן. היעד הוא לרדת מתחת ל - 33% (אבל אני לא אוסיף את זה לכותרת של הבלוג כי אחוזי שומן לא נשמע כמו משהו אסתטי במיוחד).

אחרי שהתחוור לי מצבי המזעזע (אני שמנה!), דימה התחיל לבנות לי מערך אימון.
עברנו מכשיר, מכשיר והוא הסביר לי איך לתפעל אותם, כמה סטים לעשות ועם איזה משקל.
חצי שעה לאחר מכן גררתי עצמי מיוזעת למלתחות. נשקלתי שוב וגיליתי שעליתי 200 גרם במהלך האימון - משהו פה לא עובד כמו שצריך.
לזכותי יאמר שהגוף שלי התמודד יפה, ואחרי הצהריים גם עבדתי בגינה ובינתיים כל השרירים תקינים ולא כאובים. נראה איך ארגיש מחר בבוקר.

האימון הבא - ביום ראשון (אני מקווה).


יום שלישי, 7 ביוני 2011

יוגה או יוגע?

קרוב לשנתיים אני מתאמנת ביוגה המיועדת לנשים. כל ההריון הייתי בקבוצה מיוחדת להריוניות (הרבה נשימות לעובר, מעט תנועות) ומאז הלידה חזרתי להתאמן בקבוצה רגילה של נשים.
כששאלו אותי אם אני עושה התעמלות הייתי עונה בחיוב - בוודאי, אני עושה יוגה!
השבוע התאמנתי בשיעור יוגה ויג'ינאנה וחוויתי את ההבדל בין יוגה קלאסית ויוגה נשים.
זה כאב. מאד.
האם אנדרואידים עושים יוגה? (מתוך: http://www.hiren.info)
קצת על ההבדלים בין השיטות - במקום לרדת לתנוחת הקוברה דרך הברכיים (כמו שעושים ביוגה הנשית), צריך לעבוד עם הידיים; במקום תרגילי מתיחות עם חגורה, עשינו מתיחות בעמידה על רגל אחת תוך כדי נסיון (לעתים נואש) לא ליפול על הבחור מימין (שבאותו זמן ניסה גם הוא לא ליפול עלי חזרה);
מצאתי את עצמי שטופת זיעה ומתנשפת עוד לפני שהגענו לברכה לשמש. איפה הדגשים לחיזוק רצפת אגן? איפה תנוחת האישה? איפה המתיחות לאגן?
איך אמורים לשמור על שיווי משקל כשנשענים רק על האגודלים?
יוגה ויג'נאנה זה ממש יוגע!

בחיפושיי ברשת אחר תמונה מתאימה לפוסט, הבנתי שאני לא היחידה שגילתה את האמת (הכואבת) על יוגה.

חג שמח ולא לשכוח לנשום מהבטן,

יום שני, 6 ביוני 2011

פוסט פתיחה

בשביל להבין איך נולד יומן-הרשת הזה, צריך לדעת כמה דברים עלי:
אני בת 30+, אמא לתינוקת בת 10 חודשים, גובה 1.69 ס"מ, משקל (נכון לזמן כתיבת שורות אלה) 75.7 ק"ג (עם נעלי ספורט).
לפי מדד BMI אני בעודף משקל.
לפני שבועיים בערך, שלושה אנשים שונים שאלו אותי אם אני שוב בהריון.
אני אוהבת לטייל אבל אחרי 100 מטרים כבר מתחילה להרגיש את הדופק.
בנסיון להספיק לתפוס את הרכבת כמעט חטפתי התקף לב.
הבגדים שלי מההריון גורמים לי להראות הריונית והבגדים שלי מלפני ההריון יושבים עלי צמוד מידי.

כל אלה הביאו אותי למסקנה שנדרש כאן צעד דרסטי. לא עוד בטלה מול הטלוויזיה, צריך לעשות מעשה אמיץ.
החלטתי להירשם לחדר כושר!


המראה של גברים עם פלג גוף עליון בצורת משולש לא עושה לי את זה. בכלל המחשבה על להזיע ולהתנשף לא קוסמת לי.
מצד שני, נמאס לי לוותר על מסלולי טיול כי אני מתנשפת למראה צל-צילה של עליה.

כך מצאתי עצמי השבוע במכון כושר לראשונה מזה 6 או 7 שנים.