סיכום ביניים

3 שבועות מאז תחילת האימונים.
משקל ללא שינוי (75.5 ק"ג, עם נעליים).
אחוז שומן -37.5%, נכון לתאריך 8.6.11.
היקף מותניים - אני לא מצליחה למדוד. או שאני מכניסה את הבטן יותר מידי, או מוציאה יותר מידי.

בשבוע שחלף השתתפתי בשיעור של עיצוב דינמי, עשיתי 40 דקות על סטפר והלכתי לשיעור של יוגה נשים.
העיצוב הדינמי היה ממש קשה! המדריכה הייתה מאד רצינית, לא חייכה, הסתובבה כמו מפקדת בין חיילים בא"ג.
40 דקות על הסטפר עברו חיש מהר בעזרת ג'קי צ'אן. הכל נראה פשוט וקל לעומת מה שהוא עושה בסרטים שלו.
יוגה נשים היה כרגיל מרגיע ומעורר גם יחד.

אני מתחילה להתרגל לשגרה הזו של אימונים. אני ממש מצפה ללכת שוב לחדר כושר ולהתאמן מול המסך הקטן. אבל כמו שכבר רשמתי כאן, אני חוששת שהתרכזות בסרט שלפני מסיח את דעתי יותר מידי. ב - 40 דקות על הסטפר עשיתי בערך 5 ק"מ. בפעם הבאה אנסה להתאמן עם מוסיקה בלבד ונראה אם אגיע ל - 6 ק"מ.

למכשירים השונים של חדר הכושר לא חזרתי מאז האימון עם דימה. חוסר הנסיון שלי איתם גורם לי להימנע מהם - מה שכמובן גורם לזה שאני לא צוברת בהם נסיון.

מתסכל אותי שאני עדיין לא רואה תוצאות. הבטן עדיין מדלדלת, הנשימה עדיין נעתקת, והמשקל לא זז לשום מקום.

מקווה שבשבוע הבא יהיו לי בשורות משמחות יותר.

ביקורת סרט

פינה חדשה ביומן - ביקורת סרט. והפעם על "כוכב הקופים" הגרסה המחודשת.

ביום שבת עשיתי אימון stepper. על המסך הקטן של המכשיר ריצדה דמותו החיננית של מרק וולברג. מה יכול להיות? חשבתי לעצמי, נראה קצת את הסרט. 

הצפייה עזרה לי להעביר את הזמן (אימון אינטרבלים של 40 דקות) - לא רק בגלל היסח הדעת שהמסך הקטן מספק, אלא גם בגלל שהכאב הנפשי עלה בהרבה על הכאב הפיסי.

כוכב הקופים הוא סרט לא טוב. התסריט צפוי מאליו, הדמויות שטוחות, העלילה לא אמינה.

התאכזבתי לגלות שהבמאי הוא טים ברטון. אין לסרט את המגע "הברטוני" שמאפיין את סרטיו הקודמים של הבמאי ("המספריים של אדוארד", "הפלישה ממאדים"), והעלילה לא מתקרבת לסרט "9", סרט מד"ב אחר שברטון לקח בו חלק (הפעם כמפיק).

עם תום האימון, עזבתי את וולברג וחבריו להתמודד עם קופים רשעים והלכתי לעשות מתיחות.

מתוך: nicolasnova's Photosream

אני תוהה לגבי הסחת הדעת שמספק המסך הקטן. 

האם ההסחה מפריעה ליעילות האימון? האם הייתי שומרת על מהירות קבועה או גבוהה יותר אם לא הייתי שקועה בסרט? 

האם אימון לא דומה בהיבט הזה לארוחה? כמו שממליצים לא לאכול מול הטלויזיה, אולי גם לא כדאי לשקוע בצפיה בזמן אימון? אחרי הכל אני לא באמת מתרכזת באימון, אולי גם מתאמצת פחות (לא מותחת את השרירים למקסימום, לא שומרת על מהירות גבוהה).

אבל עם כל החסרונות האלה - האימון עבר לי מהר והשאיר לי טעם של עוד. מי היה מאמין שאני ממש אצפה לאימון הבא?